תרבות האלכוהול אשמה, לא רק התורן

תאונות הדרכים שהפכו בישראל מזמן למכת מדינה, עולות לחדשות כל פעם אחרי תאונה קשה ומחרידה. כך קורה גם בשתי בשבוע שעבר אחרי התאונה המחרידה בה נהרגו בנתניה שלוש נשים בעת שחצו את הכביש. אלא שבמקום להתעסק באחת הסיבות המרכזיות לתאונות בארץ, קרי תרבות השכרות שמובילה למציאות בה נהגים שיכורים עולים אל הכביש, מעדיפה התקשורת הישראלית כל פעם מחדש להתמקד בפושע התורן ובמעשיו כשהתמונה הרחבה יותר מוסתרת מעין הציבור. אלא שדי ברור כי גם העבריין שושן ברבי, שביצע את הפשע הנורא בנתניה, היה שיכור בעת נהיגתו וזו כחלק מתרבות רחבה יותר הקיימת בישראל המקדשת שתיית משקאות משכרים בסופי השבוע.

מבחינה זו בשנים האחרונות התגברה בישראל באופן דרמטי תופעת השכרות והשתייה בסופי שבוע כשהיא עושה שמות בנערים צעירים ובמבוגרים כאחד. מדובר בייבוא של מאפיין התנהגותי שאמנם מקובל במערב אך מעולם לא אפיין בעבר את תרבותו של עם ישראל. המציאות הנוכחית בה חלק מתרבות הפנאי הנה שתייה של משקאות חריפים בפאבים מהווה העתקה של קודים התנהגותיים אירופאים ואמריקנים והיא מהווה עוד ביטוי לנמיכות הרוח בארץ שבמקום לייצר אלטרנטיבה לתופעות המקולקלות ביותר בתרבות העולמית היא מעתיקה אותן. העתקה קלוקלת זו מהווה עוד סממן של הידלדלות מוחלטת של ערכי הנצח של עם ישראל בתרבותו העכשווית. במקום לקדש את החיים, כשחלק מקידוש זה הוא המודעת לזהירות הרבה בה יש לנהוג בכבישי הארץ, חלק מהישראלים מקדשים כיום את הנהנתנות שלהם כשאחד הביטויים לכך הוא מוכנותם לעלות על הכביש אחרי בילוי בפאב כשהם שיכורים כלוט.

צורת הנהיגה בכבישים כמו גם תופעת השכרות הן חלק נורות האזהרה הרבות המעידות על מצב הרוח היום בארץ שמבחינה רבה נמצאת במוות קליני. ביטוי אחר למציאות הזו הוא תשומת הלב הרבה (רייטינג) המרכזות סביבן תוכניות הריאליטי ובראשן האח הגדול והישרדות. המציאות בה במרכז מדורת השבט בארץ עומדות תוכניות המקדשות אגואיזם ותחבולנות היא מצב שבהכרח מחנך את הציבור הרחב לערכים סופר אגואיסטים בהם הזולת לא נתפס רק כגיהינום, כדברי הפילוסוף, אלא בעיקר כהפרעה וכמשהו שמותר לבגוד בו ולתחמן אותו בכל צורה. באופן זה הולך ומתחנך בארץ דור שלם הרואה בהצלת עצמו את הערך העליון גם אם מחיר המהלך הזה הוא הפקרתן בכביש של שלוש נשים אומללות שנדרסו על ידו.

חמור מכך, מדינת ישראל כידוע מהווה מעין חריג בתוך החברות התרבותיות של המזרח התיכון כשאלו כבר שנים שואפות להחריבו. עד כה שאיפות אלו טורפדו לא בהכרח בגלל יתרונה הצבאי של ישראל כמו בגלל נכונות ההקרבה של אנשיה. מבחינה זו המשך ההתבהמות הכללית של החברה בארץ מעמיד סימן שאלה גדול בנוגע ליכולת שרידתה בשכונה הפרועה בה אנו חיים.שהרי ללא ערכים כמו ערבות הדדית והקרבה למען המולדת ערביי האזור בסופו של דבר ינצחו אותה בגלל יתרונם המספרי העודף.